zika virus /נגיף הזיקה
נגיף הזיקה שעליו אנחנו שומעים הרבה לאחרונה מגיע אלינו במקור מיבשות אסיה ואפריקה – שם הוא התגלה לראשונה בשנות החמישים.
הפעם הראשונה שנודע על התפשטות הנגיף מחוץ לאפריקה ואסיה היתה בשנת 2007 במיקרונזיה. הנגיף מועבר לרוב על ידי עקיצת יתוש. גורם מאפשר התפשטות יכול להיות – מטיילים שנדבקים באיזור מסויים ואז עוברים למקום אחר כשהם נושאים את הוירוס.
בשנת 2015 החל וירוס הזיקה להתפשט לכיוון אמריקה הדרומית, האיים הקריביים ומרכז אמריקה, הנגיעות (התפשטות) קשה במיוחד בברזיל.
מרכזי הבקרה למחלות ומניעתן האמריקאי, פרסם אזהרת מסע לנשים בהריון – שידחו את נסיעתן מחשש שיעקצו על ידי יתושים שנושאים את הנגיף. על וירוס הזיקה משרד הבריאות גם כן מפרסם מידע.
בשנת 2016 התגלו מקרים בודדים של הנגיף בארצות הברית ומקרה אחד בישראל.
כיום ידוע שדרכי העברת נגיף הזיקה הם בעיקר על ידי יתושים מסוג אדס כדוגמת הטיגריס האסיאני, או כמו שאנחנו מכירים אותו לרוב בשם הנמר האסייאתי.
כאשר יתוש שלא נושא את הנגיף עוקץ אדם נושא נגיף ושואב ממנו דם שגם נושא את הנגיף, וכשאותו היתוש (ליתר דיוק היתושה – שכן רק הנקבות עוקצות) שעכשיו נושא את הנגיף יעקוץ שוב אדם בריא – ויחדיר את החדק שלו על מנת לשאוב דם – הוא גם יחדיר חומר נוגד קרישה שנושא את הנגיף, נגיף הזיקה שגורם לאדם לחלות בו.
דרך נוספת ידועה להעברת המחלה – היא מאם לבנה הוולד.
ישנו חשש שהנגיף עלול לעבור בעת קיום יחסי מין לא מוגנים בין אדם נשא לבין אדם שאינו נשא של הנגיף וגם ידוע כעת שהנגיף נמצא בשתן וברוק של אדם שנושא את הנגיף.
קשה לעכוב ולגלות אחר התפשטות הנגיף כיוון שלרוב, הסימפטומים של הדבקות אצל בוגרים דומים לסימפטומים של מחלת השפעת – חום, פריחה אדמומית, כאבי מפרקים וכאבי ראש. ברוב המקרים המחלה תעבור כעבור שבוע ואחר כך תעלם. רק אחד מכל חמישה אנשים שמודבק בנגיף (על ידי עקיצת יתוש – נגוע בנגיף) יחלה. אך יחד עם זאת אנחנו צריכים להיות עירניים ומודעים כיוון שישנה סברה שיש מקרה יוצא דופן שבו יתושה נגועה בנגיף הזיקה עשויה לעקוץ אישה הרה בשליש הראשון להריונה – אז ישנו חשד בקרב החוקרים שהעקיצה הנגועה עלולה להשפיע על התפתחות העובר וזה בא לידי ביטוי בהיקף ראש קטן יותר של הוולד מהיקף ראש נורמלי, ותיתכן פגיעה בהתפתחות מוחו של הוולד – מה שנקרא סינדרום מיקרוצפליה, הקשר בין הידבקות במחלה לבין פגיעה בהיקף מוחו של הוולד עדיין לא הוכח.
טיפול בנגיף הזיקה:
כיום לא קיימת תרופה למחלה שמועברת על ידי נגיף הזיקה (אם יש חשד להדבקות תמיד חשוב להיוועץ ברופא) לכן, הטיפול הטוב ביותר הוא למנוע את גורם ההדבקה מלכתחילה – כלומר מניעת עקיצתם של היתושים מסוג הטיגריס האסייאני / הנמר האסיאתי, וג’ק אין ג’וק – הדברה מקצועית כאן כדי לעזור בכמה טיפים שיצמצמו את הסיכוי להעקץ:
א. מניעה של עקיצה על ידי הגנה על הגוף עם בגדים עבים וארוכים, כולל גרביים – באיזורים שנגועים ביתושים, שימוש בתכשירים דוחי יתושים – בעיקר באיזורים החשופים – צוואר, אוזניים, אף וכפות הידיים.
ב. חיסול בתי הגידול של היתושים בסביבתכם הקרובה (הנמר האסיאני טס מרחק של עשרות מטרים ספורים): יתוש הנמר האסיאני מטיל את הביצים שלו – את דור ההמשך שלו – במאגרי מים מתוקים, אפילו קטנים מאוד – כמו בתחתית שאוגרת מים באדניות של צמחים. לכן צריך לעבור לפחות פעם בשבוע בסביבה הקרובה שלנו ולבדוק שאין מקורות מים עומדים ואם כן צריך לחסל אותם – לייבש אגרטלים, לחתוך ולרוקן צמיגים שאוגרים מים בחלק התחתון שלהם, להחליף תדיר את המים בבריכות הנוי ולבדוק שיש שם זרימה של מים ולא מים עומדים ללא תנועה, כיסוי של מאגרים שלא ניתנים לניקוז, ניקוז מרזבים ופתיחת סתימות בגגות ובמרזבים אם ישנן כדי שלא יאגרו שם מים ויהוו בית גידול מעולה ליתושים, לשים לב לא להשקות את הגינה ביותר מדי מים – לחות ועשבייה ימשכו את היתושים, ניקוי וניקוז בורות ניקוז עם מים עומדים או שניתן לשפוך לשם שמן – שיאגר בחלק העליון מעל המים – ובמידה ובמים יש ביצים או לארוות (זחלי יתושים) הוא לא יאפשר להם להתפתח ליתושים בוגרים.
ג. מניעת כניסה על ידי מחסומים פיסיים כגון רשתות לבית, סגירת חלונות ודלתות כשאפשר, הצבת מאוורר לכיוונו של אדם שעשוי להעקץ.
ניתן לנסות גם שמני ציטרונלה בוריאציות שונות – לפידים לגינה, נרות ועוד לדחיית היתושים.
בג’ק אין ג’וק – הדברה מקצועית ממליצים לטפל במניעה לגורם נגיף הזיקה, וכיום מבצעים הדברה ליתוש הנמר האסיאני רק במאגרי מים מתוקים עם חומרים שמשפיעים על הזחלים של היתושים (ואינם רעלים) אך לא מבצעים הדברה ליתושים בוגרים כיוון שכרגע, לפי הידע שקיים אצלנו – היא לא מועילה.