Ants /נמלים

נמלים – מידע, זיהוי , דרכי טיפול ומניעה

מבנה ומראה

 מוצאן של הנמלים הוא מן הצרעות. הנמלים הן חרק חברתי והן מתקיימות בתוך מושבות חברתיות ובהן חלוקה לתפקידים

,בכל קן ישנה מלכה, נקבות אחרות – פועלות וחיילות אחרות ולהן כושר הטלה מדוכא וזכרים שתפקידם להפרות את הנקבות בקן.

הפועלות יוצאות מן הקן להביא מזון והחיילות מגינות על הקן מפני אויבים, גם הפועלות וגם החיילות מטפלות בצאצאיה של המלכה.

הנמלים פועלות לרוב לפי אותות כימיים שונים שנקראים פרומונים.

מבנה הנמלים בבסיסו הוא דומה והן מחולקות ל3 חלקים ברורים – ראש , חזה, ובטן לכולן מחושים ו3 זוגות רגליים. גודלן של הנמלים משתנה והוא נע בין מספר מילימטרים ועד לנמלים שגודלן עולה על סנטימטר. צבען של הנמלים גם כן מגוון מאוד ומשתנה בהתאם למין הנמלה – שחור, חום, צהוב/ אדום הם צבעים נפוצים של הנמלים.

גפי הפה של הנמלים מורכבים מלסתות משוננות שמסוגלות למשוך, לפצח, לחפור ולהחזיק ביצים, ובחנינים – על מנת לבחון את המזון לפני בליעה

לכל נמלה יש מחושים והם מחולקים לכמה מפרקים – עליהם יש תאי חוש, תאים לקליטת ריח וטעם, תאי חוש למגע ולסריקת חום ולחות  בסביבתה. תאי חישה וטעם נמצאים גם בקצות הרגליים.

העיניים נמצאות ליד המחושים ומורכבות ממאות ואלפי עיניים קטנות, הראש עשוי קופסא קשיחה וכך גם החזה של הנמלה.

רגלי הנמלה מורכבים ממפרקים ובקצה שלהן יש שתי ציפורניים שמאפשרות אחיזה ותנועה על משטחים מחוספסים. בין שתי הציפורניים יש מעין כריות וואקום שמאפשרות אחיזה במשטחים שונים ובכל תנוחה אפשרית – כמו למשל ללכת כשהן הפוכות על התקרה. ברגליים הקדמיות יש מעין מסרק שממשש לניקוי המחושים

הבטן לרוב צורתה היא אליפטית, לפועלות ולזכרים בטן קטנה ולמלכות בטן גדולה.

הבטן גמישה ומאפשרת לאגור אוכל בתוכה, לשאתו לקן ולהוציא אותו שם לצורכי הקן – מה שנקרא קיבה חברתית. הבטן מחוברת לחזה במפרק דק מאוד שנקרא גבעולון, המבנה הזה נותן לנמלה את הגמישות שלה שעוזרת לה להגן על הקן בצורה טובה יותר – להתיז ארס כשהיא מותקפת, לטפל בקן ולנקות את עצמה. לנמלים אין חוש שמיעה אך לא יהיה נכון להגדיר אותן חירשות כיוון שיש להן תאי רגישים מאוד על קצות המחושים ואלו מאפשרים להם להרגיש זעזועים שנעים באוויר.

התנהגות אופיינית ודיאטה

התקשורת בין הנמלים נעשית בעיקר בעזרת פרומונים שמיוצרים בבלוטות ומופרשים בצורת נוזל או גז. ישנם סוגים שונים של פרמונים ותפקידם לעורר תגובות שונות בקרב מושבת הנמלים, לדוגמא – ישנו פרומון אזעקה שמסמן למושבה שישנו כרגע איום על המושבה. ישנו פרומון שמסמן את השביל אל מקור מזון שנמצא מחוץ לקן.

פרומונים הם לרוב יחודיים לחברים במושבה המסוימת וקיימים הבדלים של “שפה פרומונית” בין מושובות שונות. אפילו אם הן מושבות שונות ממין זהה של נמלים.

תפקידם של הפרומונים הוא גם לעזור בזיהוי בני המושבה, לגלות לחברים במושבה שישנה נמלה מתה במקום מסוים, לסמן את טריטוריית הקן, ותפקיד חשוב מאוד הוא לעורר משיכה בין מינית ובעצם להזמין הזדווגות בין זכר לנקבה.

כמו כן תפקידם של הפרומונים הוא לווסת את גודל המושבה וכמות הפרטים של כל בעל תפקיד במושבה – פועלות, זכרים, וחיילות.

 תפקיד עיקרי מוטל על הנמלה המלכה בעזרת פרומון שיחודי לה המכונה פרומון המלכה – באמצעותו המלכה מווסתת את הפרטים החיים במושבה – כמה פועלות, זכרים וחיילות יהיו במושבה. כאשר המלכה מפרישה את פרומון המלכה – הפועלות בקן מלקקות אותה ומעבירות בהאכלה הדדית את שאר חברי הקן – כך מועבר הפרומון שמדכא את השחלות של הנמלים הפועלות וגורם להן להיות עקרות וכך לא להתחרות עם המלכה על הקמת דור חדש ובמקום זה הן מטפלות בצאצאיה של המלכה. בשלב מתקדם יותר הפועלות יוצאות מהקן ומסיירות ותרות אחרי אוכל – אז הן נקראות סיירות. כשהסיירות מאתרות מקור מזון הן מסוגלות לאגור אותו בזפק שלהן – “הקיבה החברתית”ובו יישאו את המזון הנוזלי חזרה אל הקן ויאכילו בו נמלים אחרות בתוך המושבה.

התנהגות מאוד מיוחדת שאופיינית לנמלים מקורה באופן הרבייה שלהן ונקראת מעוף כלולות. מעוף הכלולות הוא בעצם עזיבה של מלכה – קן קיים על מנת לבנות קן ומושבה חדשים – וזה קורה לרוב אחרי הגשמים הראשונים או אז מרגישות הנמלים שהקרקע רכה למדי בגלל ריכוך מי הגשמים את האדמה ואז יוצאות מן הקן הקיים הפועלות והחיילות ומגנות על הקן בעוד זכרים ונקבות מכונפים יוצאים לאט מן הקן ועפים ממנו לנקודת התכנסות ושם ישנה הזדווגות באוויר (לעומת הטרמיטים שגם להם מעוף כלולות אך הם מזדווגים על הקרקע) של מספר זכרים עם נקבה אחת, הנקבה המופרית הזאת – תנסה לאתר מקום מתאים לחפור בו ולבנות שם מושבה חדשה, סיכויי ההצלחה אינם גבוהים תמיד כיוון שישנן סכנות רבות שאורבות לנקבה המופרית למשל: נמלים ממושבה אחרת שכבר נמצאות באותו האזור שבו מנסה לחפור הנקבה המופרית ואם באמת הן שם הן יפגעו בה עד מוות כיוון שהיא מהווה תחרות על טריטוריה, או טביעה בשלוליות, או חרקים ועופות שעלולים לטרוף אותה, אבל לעתים נקבה מופרית תצליח לחפור באדמה ושם לייסד קן ומושבה חדשים ולקבוע בעזרת וויסות פרומוני את הרכב הקן החדש.

 מזונן של הנמלים לרוב יהיה מזון אורגני מזדמן, טל דבש, חרקים אחרים, צוף פרחים, פירות בשלים, פגרי בעלי חיים – ומשתנה בהתאם למין הנמלה.

נמלים נפוצות בבתים ובחצרות שלנו:

בארץ ידוע על כ- 160 מיני נמלים. נתמקד כאן במינים הנפוצים בבתים ובגינות שלנו.

מורית שחורה/ מורית הבתים – אוכלת כל ובונה את הקן שלה באדמה או בסדקים שבקירות הבית שלנו. צבעה שחור וגופה מחולק ל 3 מפרקים ברורים להבחנה.

הולכת בשיירות ומזהה בעזרת מחושיה פרומון – חומרים כימיים שהנמלים משחררות. החומרים האלו משמשים לתקשורת בין הנמלים בין השאר להתריע על סכנה, לאותת על מקור מזון, לתת הכוונה אליו ועוד.

מורית אדומה – צבעה אדום צהוב. גופה מחולק ל 3 מפרקים ברורים להבחנה. מתקשרת עם חברי הקן בעזרת פרומונים, ונפוצה בבתי מגורים.

נמלת האש הקטנה – נמלת האש הקטנה היא נמלה קטנה מאוד. לרוב צבעה אדמדם/ צהוב. נמצאת לרוב בגינות ופולשת לתוך מגורי האדם בעיקר בקיץ בחיפוש אחר מזון ומקום לח. עקיצתה כואבת, ועלולה לצרוב שעות ואפילו ימים מעטים.

נמלת הקציר – נפוצה לרוב בגינות. הקן נמצא בתוך האדמה. אלו נמלים גדולות יחסית והן נעות בשיירות על מנת לאסוף מזון ולהביא אותו חזרה לקן.

דרכי טיפול ומניעה:

לפני שניגשים להדברה לנמלים צריך לבדוק שאנחנו מצמצמים להן את מקורות השתיה והמזון – כלומר יותר קל יהיה לדאוג לנקיון יסודי באיזורים בהם אנחנו אוכלים ובעיקר באיזור השייש במטבח, לדאוג שאריזות המזון יהיו סגורות היטב ובעיקר אריזות שמכילות מזון מתוק.

בנוסף ניתן לאתר מקורות כניסה  – חריצים וסדקים מהם מגיעות הנמלים ולאטום אותם.

אם הניסיונות האלו לא עוזרים והנמלים ממשיכות להגיע ולהזיק למזון שלכם ולהסתובב במטבח ובחדרים אחרים בתוך הבית – כדאי לשקול טיפול יסודי שכולל את הצעדים שהזכרנו כאן למעלה ובנוסף לשקול הדברה לנמלים – ריסוס לנמלים שיצמצם מאוד את הסיכוי  להמשך הגעתן. בג’ק אין ג’וק – הדברה  מקצועית נעזור לכם עם טיפול מקצועי ובטוח כדי למנוע מן הנמלים להמשיך להגיע.